היצע הכפפות התעשייתיות – ומקומו של הניטריל
בעולמות התעשייה קיימים סוגים רבים של כפפות, המיועדות למטרות שונות לחלוטין זו מזו. במפעלי מזון משתמשים בכפפות חד-פעמיות שמונעות מגע ישיר עם חומרי גלם ושומרות על היגיינה. במעבדות כימיות נדרשות כפפות עמידות לחומרים אגרסיביים. בקווי הרכבה אלקטרוניים מחפשים פתרונות שמונעים הצטברות חשמל סטטי, ואילו בעבודות ריתוך ועיבוד מתכות נעשה שימוש בכפפות עבות ומבודדות חום שמסוגלות להתמודד עם ניצוצות וטמפרטורות גבוהות. אחת הדוגמאות המוכרות בשוק היא זו של כפפות ניטריל, שמתאימות ליישומים שונים.
המטרה הכללית של עבודה עם כפפות ברורה למדי: ליצור שכבת חיץ בין הידיים לבין סביבת העבודה. השכבה הזו מתוכננת להגן על העובד מפני חומרים מסוכנים, לכלוך, חתכים או כוויות, ובמקביל מגינה גם על המוצר עצמו מפני זיהום, טביעות אצבע ושומן טבעי מהעור. בסביבת עבודה עם סטנדרט עבודה מקצועי, הבחירה בסוג הלא נכון עלולה להשפיע גם על בטיחות העובד וגם על איכות התוצאה.
בתוך המגוון הזה תופס הניטריל מקום מרכזי. זהו פולימר סינתטי שמורכב משתי יחידות בסיסיות שחוזרות על עצמן, בוטאדיאן ואקרילו-ניטריל. הגומי הזה פותח כחלופה ללטקס הטבעי שמופק משרף עצים, אך עם השנים הפך לפתרון מוביל בתחומים רבים בזכות תכונות מפתח. עבודה עם כפפות ניטריל נפוצה במעבדות, במוסכים, בתעשיית המזון, בבדיקות איכות, בייצור רכיבים אלקטרוניים ואפילו בשירותי ניקיון תעשייתיים. השילוב בין הגנה, נוחות ועלות סבירה הפך אותן לברירת מחדל במקומות רבים שבהם נדרשת כפפה חד-פעמית אמינה.
בדיקות ועבודות עדינות: ניטריל מול לטקס או ויניל
תפקידים שמצריכים ביצוע בדיקות שונות – מבדיקות מעבדה דרך בדיקות איכות של מוצרים ועד בדיקות רפואיות או בדיקות רכיבים אלקטרוניים – דורשות מגע עדין, תחושה טובה באצבעות והתאמה צמודה ליד. כאן ההבדלים בין החומרים בולטים במיוחד.
ניטריל מול לטקס
היתרון המסורתי של הלטקס הוא האלסטיות הגבוהה ותחושת המגע הטבעית. הוא נצמד ליד בקרבה גבוהה ולכן מאפשר רגישות גבוהה מאוד. עם זאת, רגישויות ואלרגיות ללטקס אינן נדירות, ובסביבות עבודה שבהן מתחלפים עובדים או שבהן לא ניתן לקחת סיכון בריאותי, ניטריל עשוי להציע חלופה בטוחה יותר. בנוסף, עמידותו של הניטריל, לעומת כפפות לטקס, לחומרים כימיים ולשמנים מעניקה לו יתרון בבדיקות שבהן יש מגע עם ממיסים, חומרי ניקוי או דלקים.
ניטריל מול ויניל
ויניל מורכב מסיבי PVC קשיחים אליהם מוסיפים חומרים מרככים לצורך הגמשה. כפפות ויניל נחשבות לפתרון חסכוני יותר ומתאימות למשימות קצרות ופשוטות יחסית, כמו בדיקות בסיסיות או טיפול במוצרים שאינם דורשים עמידות גבוהה. הן פחות אטומות ופחות עמידות לקרעים. בעבודת בדיקה אינטנסיבית שבה יש תנועה חוזרת ונשנית של האצבעות או מגע עם חומרים מאתגרים, ניטריל שומר על שלמותו לאורך זמן רב יותר ובנוסף גם נצמד לכף היד בצורה טובה יותר.
ציוד אנטי סטטי והרלוונטיות שלו לתעשייה המתקדמת
בענפים מתקדמים, במיוחד במקרה של אלקטרוניקה או מכשור רפואי, לא מספיק למנוע לכלוך או מגע ישיר בין העובד והמוצר. יש צורך לשלוט גם בחשמל סטטי, מאחר ואפילו פריקה אלקטרו-סטטית קטנה שאינה מורגשת כלל על ידי האדם, עלולה לגרום נזק לרכיב אלקטרוני רגיש. לכן נעשה שימוש בציוד אנטי סטטי ייעודי הכולל חולצות ומקטורנים מתאימים, משטחי עבודה מיוחדים ונעליים ייעודיות.
בתוך המערך הזה משתלבות גם כפפות אנטי סטטיות. בסביבות חדר נקי ניתן למצוא גם פתרונות ייעודיים המיוצרים בתקן מחמיר, כדי להבטיח רמת איכות גבוהה במיוחד. בהקשר זה עולה גם שאלת האבקה: בעבר נעשה שימוש באבקה פנימית כדי להקל על הלבישה וההסרה של הכפפה, אך בסביבות רגישות הדבר עלול להוות מקור לזיהום של רכיבים. כך שלמעשה כפפות ניטריל ללא אבקה עשויות להיות רלוונטיות יותר בחדרים נקיים ובקווי ייצור עדינים.
חדרים אנטי סטטיים ותעשיית האלקטרוניקה: השוואה בין חומרים
לקראת רכישה של כפפות בכלל ולצורך עבודה בתנאים אנטי-סטטיים בפרט, חשוב להבין שכל חומר מציע יחסים אחרים של יתרונות וחסרונות. ככלל, אין פתרון אחד מושלם לכל מצב. בחירה מושכלת דורשת הבנה של רמת הניקיון הנדרשת, סוג הסיכון, משך העבודה והרגישות של המוצר. מה גם שהכפפה צריכה להוות לרוב חלק ממערך כולל של ציוד מיגון ולא פתרון בודד העומד בפני עצמו. זהו המקום להשוות בין כפפות ניטריל לבין חומרים אחרים הנפוצים בתחום:
- ויניל – חומר מבודד מאוד שמסוכן לרכיבים רגישים, אלא אם כן הוספו לו חומרים אנטי-סטטיים יקרים. נוטה להפריש כימיקלים שעלולים לזהם מגעים חשמליים. ניטריל, במיוחד כאשר הוא מיוצר בגרסה מותאמת לחדר נקי, מונע את הצטברות המטען ואף אינו משיר סיבים.
- לטקס – נוטה לצבור מטען בקלות מעט גבוהה יותר בסביבה יבשה. האבקה המשמשת ברבות מכפפות הלטקס עלולה לזהם רכיבים.
- ניילון – כפפות ניילון עם סיבי פחמן ולעתים גם ציפוי פוליאוריתן בקצות האצבעות הן נושמות יותר מניטריל ולעתים מועדפות במשמרות ארוכות. עם זאת, ניטריל מספק הגנה טובה יותר מזיעה או שומן מהיד.
- כותנה – כפפות כותנה משמשות לעיתים להגנה מפני לכלוך וטביעות אצבע, למשל באריזה או טיפול במוצרים מוגמרים. הן אינן מספקות הגנה כימית או אנטי סטטית משמעותית, ולכן אינן מהוות חלופה ישירה כאשר מדובר בסביבה אלקטרונית רגישה.
שאלות ותשובות
בחירה במידה מתאימה משפיעה ישירות על נוחות, בטיחות ורמת הדיוק של העבודה. כפפה קטנה מדי עלולה להיקרע מהר יותר ולהגביל תנועה, בעוד שכפפה גדולה מדי תפגע באחיזה ובשליטה. ניתן למדוד את היקף כף היד ולהשוות לטבלת מידות של היצרן במידה ויש כזו.
כאשר העבודה כוללת חיכוך משמעותי, מגע עם מוצרים חדים או חשיפה ממושכת לחומרים כימיים, עדיף לרוב לבחור כפפה עבה יותר. עובי משמעותי יותר מספק שכבת הגנה נוספת ומקטין סיכון לקרעים. מצד שני, הוא עשוי להפחית מעט את רמת התחושה באצבעות, ככה שחשוב לאזן בין רמת ההגנה לדרישות הדייקנות.
בשימושים מסוימים, כמו עבודה עם חומרים מסוכנים במיוחד, נהוג ללבוש שתי שכבות. השכבה החיצונית עשויה להיות מוחלפת בתדירות גבוהה יותר מאשר הפנימית. עם זאת, יש לקחת בחשבון ירידה ברגישות המגע.
משך השימוש תלוי בסוג העבודה ובעומס המכני והכימי המופעל על הכפפה. בעבודות קלות ייתכן ויהיה ניתן להשתמש בה למשך זמן ארוך יחסית, כל עוד אין סימני שחיקה. כאשר יש מגע עם חומרים פעילים או לכלוך כבד, מומלץ להחליף בתדירות גבוהה יותר. ייתכנו גם דרישות תקינה רשמיות בנושא זה.
לצבע יכולה להיות משמעות פונקציונלית ולא רק אסתטית. כפפות בצבע בהיר מקלות על זיהוי לכלוך או קרעים, ואילו צבעים כהים מסתירים במידה מסוימת כתמים משמנים ודלקים. בחלק מהארגונים משתמשים בצבעים שונים להפרדה בין אזורי עבודה, במטרה למנוע ערבוב בין תהליכים.
אריזה כפולה או אטומה היטב מסייעת בשמירה על סטריליות. בחדרים נקיים לעיתים מקפידים על פתיחה מבוקרת של הכפפות באזור ייעודי. כדאי לזכור שגם אופן שליפת הכפפה משפיע על זיהום אפשרי, כך שחשוב להגדיר נהלי עבודה ברורים.
