בתעשייה המודרנית, לא כל מה שעלול לזהם את סביבת העבודה נראה לעין. אבק דק, סיבים, חלקיקי לכלוך ושאריות שמגיעות מבחוץ יכולים לעבור מאזור לאזור באמצעות בגדים, ציוד וסוליות הנעליים. מהסיבה הזו, כיסויי נעליים הפכו לפריט שגרתי במעבדות, במפעלי אלקטרוניקה, בתעשיית התרופות ובסביבות מבוקרות נוספות. אמנם מדובר במוצר פשוט, אבל הוא מתפקד כחלק ממערך רחב של בקרה סביבתית.
מאיפה נובע הצורך בכיסוי הנעליים בתעשייה?
אחת מנקודות התורפה של כל אזור מבוקר היא הכניסה אליו. העובד יכול ללבוש חלוק מתאים, כפפות וכיסוי ראש, אך אם הוא נכנס עם אותה הנעלה שאיתה עבר במסדרונות, במחסן או במגרש החניה, הסוליות עלולות לשאת מזהמים. כיסויי הנעליים מאפשרים ליצור שכבת הפרדה נוספת בלי לחייב בהכרח החלפה מלאה של ההנעלה בכל כניסה ויציאה.
המשמעות של זיהום משתנה מענף לענף. בייצור רכיבים אלקטרוניים, חלקיקים עשויים להיות בעייתיים בתהליכי ייצור רגישים. בתעשייה הרפואית, הדגש עשוי להיות על שמירה על סביבת ייצור סטרילית. במעבדות ובתעשיית המזון יכולים להתווסף שיקולים של היגיינה, רטיבות והפרדה בין אזורי עבודה.
גם רמת השימוש משתנה. מבקר שנכנס למעבדה לסיור קצר אינו מציב בהכרח אותן דרישות כמו עובד שמבלה באזור מבוקר משמרת שלמה. במקרה הראשון עשוי להספיק פתרון חד-פעמי בסיסי, בעוד שבמקרה השני חשובים יותר העמידות, ההתאמה לנעל, נוחות ההליכה ומאפייני הסוליה. בסביבה שבה קיים סיכון אלקטרוסטטי נדרשת התייחסות נוספת לתכונות החשמליות של הכיסוי ולשילובו במערכת ה-ESD הכוללת.
כיסויי נעליים הם מוצרים מגוונים
מבט מהיר על הכיסויים השונים עלול ליצור רושם שמדובר בעיקר בהבדלים של צבע או עובי, אך בפועל החומר, המבנה ותכונות המוצר יכולים להיות שונים מאוד. יש כיסויים שנועדו בעיקר ליצור מחסום פשוט, אחרים מתוכננים להפחית פיזור חלקיקים ויש גם דגמים בעלי מאפיינים אנטי-סטטיים.
- כיסוי CPE: זהו כיסוי המבוסס על חומר פלסטי ומשמש ליצירת חציצה בין הנעל לבין סביבת העבודה. חומר מסוג זה שימושי במיוחד כאשר קיימת חשיבות למחסום בסביבות תעשייתיות.
- כיסוי פוליפרופילן: כיסוי זה מיוצר מ-100% פוליפרופילן, כאשר המבנה הלא ארוג שלו מיועד לצמצם פיזור חלקיקים. קיימים דגמים בצבעים ובמידות שונות וכן גרסאות בעלות תכונות נגד החלקה.
- כיסוי PLP אנטי-סטטי: כאשר סביבת העבודה רגישה לחשמל סטטי, ניתן להשתמש בכיסוי חד-פעמי בעל תכונות אנטי-סטטיות. הדגם יכול להתאים לתעשייה הרפואית או לייצור רכיבים. חשוב לזכור שכיסוי אנטי-סטטי אינו מחליף מערכת ESD מלאה, אלא צריך להשתלב עם הרצפה, ההנעלה, ההארקה ושאר אמצעי הבקרה של סביבת העבודה.
- כיסוי מיקרופורוזי תואם Tyvek: בסביבות שבהן יש דגש על עבודה סטרילית, ניתן להשתמש בכיסוי כזה, הכולל גם רצועה מוליכה. יש גם גרסאות של כיסוי גבוה.
אוטומציה של כיסוי נעליים
במקום שבו רק כמה אנשים נכנסים לאזור מבוקר בכל משמרת, לבישה ידנית של הכיסוי אינה בהכרח בעיה. אבל במפעל שמאופיין בעצימות גבוהה יותר, כדאי לשקול המרה של התהליך באוטומציה. אחת הדרכים להתמודד עם המצב היא מכונה אוטומטית לכיסוי נעליים.
בדגם HYGOMAT CLEANROOM, מדובר במערכת מכנית שאינה זקוקה לחשמל. המשתמש מכניס את הנעל למכונה, והכיסוי מולבש עליה בלי שיצטרך להתכופף. המכשיר כולל ידית אחיזה, דבר שמקל על שמירת שיווי המשקל בזמן הכנסת הרגל. מבחינה טכנית, הדגם שוקל 21 ק"ג ומידותיו הן 74 על 32 על 89 ס"מ. הוא יכול להכיל שתי חבילות של כיסויים, וכולל חלון שמאפשר לראות כמה כיסויים נותרו.
היתרון אינו רק חיסכון של כמה שניות. כאשר נקודת הכניסה עמוסה, שיטה אחידה יכולה להפוך את תהליך הלבישה למסודר יותר ולהפחית את הצורך לגעת בנעל ובכיסוי בידיים. העובד אינו צריך להתכופף, ולכן השימוש יכול להיות נוח במיוחד כאשר הפעולה חוזרת פעמים רבות ביום.
שיקולים בבחירת כיסויי נעליים ומכונות אוטומטיות
לפני שמחליטים איזה פתרון מתאים, כדאי לבחון את נקודת הכניסה כחלק מתהליך כוללני יותר. חשוב לשאול מי משתמש בכיסוי הנעליים, כמה פעמים ביום, על איזו רצפה, במשך כמה זמן ולאיזה אזור הוא נכנס. רק לאחר שממפים את התנאים האלה, אפשר להשוות באופן ענייני בין חומרי הכיסוי השונים ובין לבישה ידנית למערכת אוטומטית.
- התחילו מהדרישות של הסביבה ולא מסוג הכיסוי. במעבדה רגילה, במפעל מזון ובקו אלקטרוניקה רגיש עשויות להיות דרישות שונות. הגדירו תחילה אילו מזהמים תרצו למנוע, האם קיימת רטיבות, האם יש דרישות ESD ומהי רמת הבקרה הנדרשת.
- בדקו את החומר ואת מבנה הכיסוי. CPE, פוליפרופילן, חומר מיקרופורוזי וחומרים בעלי תכונות אנטי-סטטיות אינם חלופות זהות. לעיתים נדרשת בעיקר הגנה מפני רטיבות, ולעיתים החשיבות היא בצמצום פיזור חלקיקים או בהתנהגות חשמלית מוגדרת.
- התאימו את המידה ואת גובה הכיסוי. כיסוי קטן מדי עלול להימתח או להיקרע, ואילו כיסוי גדול ורופף מדי עלול לנוע סביב הנעל ולהפריע בהליכה. כדאי לקחת בחשבון את סוגי הנעליים הנפוצים בקרב העובדים, ולא רק את מידת הנעל הממוצעת. כאשר נדרש כיסוי רחב יותר של הרגל, ניתן לבחון גם דגמים גבוהים.
- חשבו כמה כניסות מתבצעות ביום. אם רק מספר קטן של אנשים נכנס לאזור, ייתכן שלבישה ידנית היא האפשרות הפשוטה ביותר. ככל שמספר המשתמשים והכניסות גדל, כך גוברת החשיבות של זמן הלבישה ונוחות השימוש. בנקודה מסוימת, החיסכון המצטבר יכול להפוך מערכת אוטומטית לרלוונטית יותר.
- בדקו את קיבולת המכונה ביחס לעומס בפועל. מערכת שמכילה 100 כיסויים ומערכת שמכילה כ-200 כיסויים דורשות תדירות מילוי שונה. במתקן עם תנועה רבה, קיבולת קטנה מדי עלולה ליצור צורך בהתעסקות תכופה במילוי דווקא בשעות העומס. חלון לבדיקת הכמות שנותרה יכול לסייע לצוות לזהות מראש מתי נדרש מילוי נוסף.
- בחנו את כל מסלול הכניסה ולא רק את המוצר. גם הציוד המתאים ביותר לא יפצה על תהליך כניסה שאינו מתוכנן נכון. כדאי להגדיר היכן נלבש הכיסוי, מה נחשב לצד מלוכלך ומה לצד הנקי, היכן מסירים את הכיסויים המשומשים וכיצד מונעים מעבר חוזר בין האזורים.
שאלות ותשובות
בדרך כלל לא. כיסוי נועד להוסיף שכבת הפרדה ואינו מספק בהכרח את ההגנה המכאנית, האחיזה או התמיכה שמעניקות נעלי עבודה מתאימות. כאשר קיימות דרישות לנעלי בטיחות או להנעלה ייעודית, יש לראות בכיסוי שכבה נוספת ולא תחליף.
אין להסתמך רק על מידת הנעל, מכיוון שנעלי בטיחות עשויות להיות רחבות וגבוהות יותר מנעל רגילה באותה מידה. מומלץ לבדוק בפועל את ההתאמה לכמה מדגמי ההנעלה שבהם משתמשים העובדים. הכיסוי צריך להקיף את הנעל בלי להימתח יתר על המידה ובלי להישאר רופף בצורה שמפריעה להליכה.
הצבע עצמו אינו קובע את רמת ההגנה, אך הוא יכול להיות שימושי מבחינה תפעולית. לדוגמה, אפשר להשתמש בצבעים שונים כדי להבדיל בין אזורים, מחלקות או סוגי שימוש. כך ניתן לזהות במהירות אם עובד עבר לאזור שבו נדרש כיסוי מסוג אחר.
רצוי לשמור אותם במקום נקי, יבש ומוגן מפני אבק, לחות ופגיעה באריזה. אם המוצר מגיע באריזה שנועדה לשמור על רמת ניקיון מסוימת, אין לפתוח אותה מוקדם מהנדרש. גם מקום האחסון עצמו צריך להתאים לנהלי בקרת הזיהום של הארגון ולהוראות היצרן.
לא בהכרח. עובי עשוי להשפיע על עמידות הכיסוי, אבל הוא אינו מעיד לבדו על תכונות החומר, רמת האחיזה או התאמתו לסביבה מסוימת. עדיף לבחון את המפרט הכולל ואת השימוש המיועד במקום להסתמך על נתון יחיד.
במתקן הכולל אזורים בעלי דרישות שונות, בהחלט ייתכן שיהיה צורך כזה. אזור רטוב, אזור בעל דרישות ESD ואזור שבו מבקרים עוברים לזמן קצר לא בהכרח זקוקים לאותו מוצר.
התשובה תלויה במספר המשתמשים ובאופן שבו הם מגיעים לעבודה. אם עובדים רבים מתחילים משמרת באותה שעה, מכונה יחידה עלולה להפוך לצוואר בקבוק גם אם פעולתה מהירה. מדידת העומס בשעות השיא יכולה לעזור להחליט האם נדרשת עמדה נוספת.
